רז נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול)

החלטה

התובע (להלן: "המבקש") יליד 1952, עותר למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום: האורטופדי לצורך בדיקתו וקביעת דרגת נכותו בעקבות תאונת הדרכים בה היה מעורב ביום 22/05/11.

הנתבעת (להלן: "המשיבה) מתנגדת לבקשה ועיקר טעמיה להלן :-

נטען, כי בהיות התאונה תאונת עבודה על המבקש למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, בנוסף אין בחומר הרפואי שצורף משום ראשית ראייה להיוותרותה של נכות בעקבות התאונה וכי, בדיקות ההדמיה לכתף בוצעו ללא קשר לתאונה ונבעו מפריקות חוזרות שהחלו לפני התאונה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר הרפואי שצורף לבקשה אני מחליטה כדלקמן : -

כידוע, עקרון יסוד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998).

נוסף אציין, כי במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651).

ומהכלל אל הפרט,

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף לכתב התביעה בשים לב לממצאי בדיקת MRI מיום 04/06/11 שהדגימה "עדות לחוסר יציבות אחורית עם פריקה" שוכנעתי, כי יש ראשית ראייה להיוותרותה של נכות בתחום האורטופדי.

אציין, כי כפי שעולה מהחומר הרפואי, התובע היה מעורב בתאונה שהתרחשה חודש לפני התאונה נשוא ענייננו (נפילה מאופניים) אולם, אף שהמשיבה סבורה, כי מגבלותיו של התובע נובעות ממצב עובר לתאונה וללא כל קשר אליה, הרי ששאלת הקשר הסיבתי הינה עניין שבמומחיות המצריכה בירור על ידי חוות דעת – כלומר, עצם הטענה יש בה כדי לתמוך במינוי המבוקש.

החלטת המינוי תשלח בנפרד

במטרה לנצל את פרק הזמן עד לקיום ישיבת קדם המשפט ולייעל את ההליך, רשאים ב"כ הצדדים להגיש בתוך 15 יום מהיום הודעה על הסדר דיוני מפורט לסיום ההליכים המקדמיים המפורטים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 ("התקנות").

לא מסרו הצדדים הודעה על הסדר דיוני כאמור,  אני מורה כדלקמן:

ניתן בזה צו גילוי מסמכים הדדי תוך 30 יום מהיום ועיון בהם תוך 60 יום מהיום. כל צד הרוצה לשלוח שאלון לצד שכנגד יעשה כן תוך 30 יום מהיום והצד שכנגד ישיב עליו תוך 60 יום מהיום.

ב"כ התובע יגיש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לב"כ הנתבעת תחשיבי נזק בצירוף כל המסמכים עליהם מבקשים הצדדים להסתמך לרבות חוות דעת אקטוארית עד 30 ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט וב"כ הנתבעת יגיש תחשיבי נזק כאמור עד 15 ימים לפני המועד הנ"ל.

דו"חות חקירה אם וככל שיש בהם לתמוך בטענות הנתבעים, יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי במקביל להגשת תחשיביהם. הדו"חות ישמשו לצורך קבלת הצעת ביהמ"ש ולעיון ביהמ"ש בלבד.

כל בקשה בעניינים המנויים בתקנה 143 לתקנות תוגש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לצד שכנגד עד 30  יום לפני ישיבת קדם המשפט והתשובה לבקשה תוגש כאמור עד 10 ימים לפני המועד הנ"ל.

בישיבה הבאה יבקש ביהמ"ש לשמוע עמדת הצדדים באשר להצעת ביהמ"ש ליתן פסק דין לפי סעיף 4 (ג') לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

נתבעים ו/או תובעים שכנגד ו/או צדדים שלישיים שכתבי טענות מטעמם הוגשו לאחר יום מתן החלטה זו  יפעלו להשלמת ההליכים המפורטים בהחלטה עד 21 יום קודם למועד הקבוע לדיון.

חרף מועד הדיון שנקבע וככל שיוגשו תחשיבי נזק עוד קודם למועד הדיון, לאחר שיושלמו ההליכים המקדמיים, בית המשפט יכין הצעת פשרה שתישלח לצדדים בדואר.